בבא בתרא 210

פרק 210

א אלא לעולם זו ולא סבירא ליה והתם טעמא מאי משום דתפיס
ב הכא נמי הא תפיס
ג אמר רב הונא אמרי בי רב איסתרא מאה מעי מאה מעי מאה מעי איסתרא איסתרא
ד מאי קמ"ל תפוס לשון אחרון הא אמרה רב חדא זימנא דאמר רב אי הואי התם הוה יהיבנא כוליה למשכיר
ה (אי איתמר הא ולא איתמר הא הוה אמינא מיהדר קא הדר ביה אבל הכא) מהו דתימא פרושי קא מפרש קמ"ל: